<h1>הלכות פסוקות לרבינו יהודאי גאון הלכ' סוכה</h1>
<h2>דף ב.</h2>
מת'. רבי יהודה אומר העובר לפני התבה ביום טוב האחרון שלחג האחרון מזכיר גבורת גשמים והראשון אינו מזכיר, ביום טוב הראשון שלפסח הראשון מזכיר והאחרון אינו מזכיר. וכיון שפסק מילהזכיר גבורת הגשמים פסק מלישאל בברכת השנים.
<h2>דף י.</h2>
תנו רבנן בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו, אמ' רבי אלעזר הלכה כרבן גמליאל, ובגולה עד ששים בתקופה יום ששים פליגי רב אמר יום ששים כלפני ששים ושמואל אמר כלאחר ששים, אמ' רב פפא הילכתא יום ששים כלאחר ששים.
<h2>דף כח:</h2>
אמ' רבי יוחנן מישום רבי שמעון בן יהוצדק בשמונה עשר יום בשנה היחיד גומר בהן את ההליל, אילו הן שמנת ימי החג ושמנת ימי החנוכה ויום טוב הראשון שלפסח ויום טוב שלעצרת, ובגולה עשרים ואחד יום תשעת ימי החג ושמנת ימי החנוכה ושני ימים טובים שלפסח ושני ימים טובים שלעצרת, ומאי שנא בחג דגמרינן כוליה הילילא כל יומא מאי שנא בפסח דלא גמרינן אילא תרי יומי קדמאי, מישום דחג חלוקין קורבנותיו פסח אין חלוקין קורבנותיו. ויחיד דקא אמרינן גומר את ההליל לאו יחיד ממש קא אמרינן אילא כל היכא דלא כניפין כולהון ישראל יחיד קארי להון, והאיי דקא מפיק לה בלשון יחיד משום דכד כניפין כולהון ישראל ובען למימר הליל כל יומא על כל צרה שניגאלין הימנה אמרין, דאי סלקא אדעתא יחיד ממש אבל ציבור יש להם ימים שאומרין בהן, רב כד איקלע לבבל בראש ירחא ואשכח ציבורא דקא קארו אמאי קפיד הא ציבור הוא, אילא לאו שמע מינה מאי יחיד דקא אמרינן אפילו עשרה אפילו מאה ואפילו כמה אלפי כל אימת דלאו כולהון ישראל כניפין יחיד קארי להון, והשתא דאמרת הכי רב כד קפיד דאמ' הני יחיד נינהו וכד שמעינון דקא מדלגין שבקינון ואמר מנהג אבותיהם בידיהם, שמעת מינה יחיד דמצלי לחודיה דלאו בעשרה ביומי דקארו בהון ציבורא הלילא ולא גמרי כגון ראש חדש וחולו שלמועד, קארי הליל ומבריך תחילה וסוף כי בעשרה דהא לא קרנן ציבור אילא לכולהון ישראל.
